כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה משמעותה בעיני אכפתיות ל"שקופים" וחסרי הישע שגרים אתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות של כולם ותמיד - בעלי החיים. כאן לשם שינוי אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    אוֹי, וָוֵי צוּ מִיֵּן לֵעֵבְן, הזוועה, הזוועה

    25 תגובות   יום שישי , 12/1/18, 10:09

     

    ''

    אוֹי, וָוֵי צוּ מִיֵּן לֵעֵבְן, הזוועה, הזוועה

    לפני שנים נסעתי עם חברה טובה לעשות את הסופשבוע בבית הוריה בקיבוץ, סתם כזה, להחליף אויר. 
    היה נחמד, הורים מקסימים, וטיילנו בקיבוץ ובאזור. להוריה כקיבוצניקים ובוגרים יותר היה סדר יום קבוע ולא במיוחד גמיש כמו לדור הקיבוצניקים של הורינו, ומאד השתדלנו שלא להפריע להם.
    מה גם שזה היה סופשבוע, ויום שבת הקיבוצניקים ישנים קצת מאוחר, שיחסית אליהם זה גג 07.00 וככה...

    בלילה לא ישנתי הכי הכי ויצא ככה בלי כוונה שגם התעוררתי לפני כולם, בשבת, ממש מוקדם.
    היה עדיין קצת חשוך ולא רציתי להדליק את האור חלילה ושס, ולא את חברה שלי, אז דידיתי לאט לאט בחושך בשקט לחדר האמבטיה כדי לשפשף שיניים ולשטוף פנים.

    וכאן בדקות אלה ממש, קרה האסון.

    מברשת שיניים הייתה לי, אבל לא חשבתי שיש צורך שאקח גם משחה. הרי לכל אחד בבית יש משחת שיניים, מה זה חשוב ליום אחד כבר איזה?
    אז הלכתי לפי ההגיון ומה שנראה לי, ולקחתי את השפפורת המתאימה, כי לא ראיתי כמעט כלום ....
    לאבא שם מסתבר היו סדרים והגיון משלו לגבי מיקומם של דבר בחדר הרחצה הצנוע אתם יודעים, מברשות שיניים כאן, משחה כאן, צרכי גילוח בצד וכדומה, והיתה גם הוולטה המפורסמת שבה השתמש הדור הקודם של האבות אחרי גילוח, מי מהם שעדיין אתנו, שיהיו בריאים, זוכרים?

    כאן וככה בדיוק קרה שלקחתי במקום את משחת השיניים, את שפופרת הולוטה ששתיהן היו בהירות .

    אתם לא מתארים לעצמכם איזה דבק זה בפה שאי אפשר בכלל להוריד את זה, ואין להם שמץ של דמיון איזה קולות הוצאתי, די בלי קונטרול מההרגשה האיומה והזוועה, כשאני נאנחת מרות במאמצי הנואשים לשטוף את הדבק הנורא והשמנוני מהפה שלי ללא הצלחה. מרוב שלא רציתי להפריע, הערתי את כולם שבאו בבהלה לראות מה קרה.
    זהו.
    ''

    לפחות מזל, הם לא יכלו לכעוס שהרסתי להם את בוקר שבת כי כולם צחקו מנסים נואשות להיות רציניים ולעזור לי איכשהו לשטוף זאת, אפילו עם אקונומיקה......

    מאז זה לא נכנס אצלי לבית.

    הוולטה לא אשמה, זו לא היא זו אני, רק אני.

    ''

     

     

     

     

     

     

    Inline image 1    Inline image 2

    אה, יש מי שסבורים שאני כותבת בעיקר על בעלי חיים, מה שאינו מדויק, יותר נכון שאני כותבת על כל מיני דברים ומביאה אותם כדוגמאות מהעולם שלי. אז הנה אני מוסיפה אותם כדי לא להוציא את אלה לא צודקים ולפדח אותם, וכדי שבעלי החיים לא יחששו שמא לא זכרתי אותם לכמה דקות.
    ככה כולם יהיו רגועים.
    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        היום 17:20:
      חחח... עכשיו הרגעת גם את הולוטה. בבקשה תחזרי לחיות. אני אוהבת את הפוסטים שלך בנושא והם מאוד חשובים!
        היום 10:42:

       

      סיפור קיבוצי מצחיק ומלא אווירה של פעם . ואני , נאמנה לאהבות הישנות שלי ועדין עם הולווטה .
      --------------------------------------------

      צילמתי את הולווטה שלי על רקע הפוסט הקסום שלך . יש לה ריח נעים של טאלק .

      ''

       

      ''

       


        אתמול 20:12:

      צטט: * חיוש * 2018-01-12 15:24:48

      (((((((((((((-: זוועה ממש זוועה

      חה חה חה נכון שזה בסדר לצחוק עכשיו? 

      ניסיתי לדמיין את עצמי בסיטואציה זוועתית שכזו

      רק שלמישוואה שלי:  יש את הקטע שאני לא סובלת ריחות מאז שהייתי בהיריון מבתי

      אוי ואבוי בנוסף לתחושת הדבק והשמנמוניות גם הריח שנידבק.......

      איך הייתי בורחת מעצמי????? מופתע

      * כוכב אהבה וחיבוקים אוהבים והמון

      העלאת חיוך בליבי

      שבת נהדרת יקירה ואני אוהבת לקרוא אותך וקוראת בשקיקה על כל נושא שאת כותבת

      Cartoon Construction Worker

      תודה חיוש, זה בגלל שיש לך לב רחב ויש בו המון מקום גם לחיוכים וגם לדמעות

        אתמול 18:42:

      צטט: ~ ~ 2018-01-12 14:16:23

      משעשע

      Image result for cartoon illustration of a smiling woman

      שמחה ששועשעת

        אתמול 12:06:

      צטט: חבצלתהעמקים 2018-01-12 13:16:47

      אויש, וולוטה...העלית נשכחות. סיפור משעשע, למרות שאני מלאת אמפטיה לסבלך :))

      Inline image 1

       

      תודה

        14/1/18 18:38:

      צטט: rossini 2018-01-12 11:50:05

      ואני חשבתי שנעלמה מהעולם...

      אם כי לא יפה מצידי וזה  גם לא יפה לצחוק על "תאונות",

      צחקתי.נבוךצוחק

      Inline image 1

      בחייך, אני בעצמי צוחקת, יחד עם הרגשת הגועל הבלתי נשכחת.

        14/1/18 15:22:
      זוכרת את הולווטה הזאת, איפה לא שמו אותה, בשיניים - את הראשונה!

      פעם הולוטה הייתה בהרבה בתים בשימושים שונים כפי שהוזכר

      אבל לצחצח בזה שיניים, הצחיק לי את היום

      חיוך תודה

        14/1/18 10:07:

      צטט: דוקטורלאה 2018-01-12 11:37:08

      אצלנו קרם הוולווטה היה קרם שיזוף. בלי קרם זה לא הלכו לשפת הים, מחשש מפני צריבה של השמש. הפיתרון לסיפור שלך הוא לנסוע לכל מקום עם פנס זעיר, אבל פועל, ואז לא תקרינה אי-הבנות. ובינתיים, שבת שלום!

      Inline image 1

      התגובה הראשונה מוערכת תמיד בעיני, מפני שזה אומר לי שקראו את מה שכתבתי והגיבו עוד לפני שהספקתי לשלוח הזמנות....וזה מוצא חן בעיני ה"צומי" הזה.

      כשאני מספיקה להגיב ראשונה לתכנים של חברים אני שמחה מאד מאותן סיבות בערך.

      תודה להיותך ראשונה להגיב דוקטורלאה.

      הוולווטה של אז שימשה אכן למטרות רבות מאד גם להרגעת העור אחרי גילוח, לכן בדיוק היא הייתה שם.

      מה שבטוח לצחצוח שיניים היא מעולם לא שימשה.....

      (לא אשכח את הרגעים הנוראים הללו כל החיים שלי)

       

        14/1/18 07:23:
      נחמד להפליא.
        13/1/18 21:19:
      מסתבר שהמוצר של שמן הוכיח את עצמו :)
        13/1/18 19:47:
      שיזוף נעים :)
        13/1/18 19:03:
      צחקתי, טעויות/פאדיחות שהופכות לסיפורים מצחיקים ברבות השנים...
        13/1/18 14:48:
      פוסט מחויך...יותר טוב שלא אתחיל למנות את התקלות מסוג זה שקורות לי ולאו דווקא בבתים של אחרים..המשך שבת נפלאה ומהנה!
      תודה לך. נוסטלגיה... ואגב, קניתי כזה למשהו לא מזמן מחמת הנוסטלגיה אבל הוא אמר... פיכס...טוב. על טעם וריח... בתכל'ס, מניחה שהמרכיבים לא שונים בהרבה מאשר רוקחים לנו פלצני החברות המפומפנות..
        13/1/18 08:44:
      יופי של סיפור. שבת שלום, עמוס.
        12/1/18 22:36:
      אויה...התקלות חזיתית באפלה עם וולוטה ידידותית במיוחד.... :-)
        12/1/18 21:25:
      התאים לי לצחוק עכשיו, תודה רבה... מסקנה, אסור לבקר חברים בקיבוץ? (סתם, הומור)... שתהיה לך שבת נפלאה!
        12/1/18 17:43:

       

       

      ברוטוס:    סיפור שהוא קרם דה לה קרם באמת

       

       

      נטוס:        אדם שאין לו את היכולת לצחוק על עצמו ועל קורותיו אין לו חוש הומור. לך יש בשפע


      ..


        12/1/18 17:05:

      צחקתי בקול!

      באמת שאין כמוך צוחק

        12/1/18 15:24:

      (((((((((((((-: זוועה ממש זוועה

      חה חה חה נכון שזה בסדר לצחוק עכשיו? 

      ניסיתי לדמיין את עצמי בסיטואציה זוועתית שכזו

      רק שלמישוואה שלי:  יש את הקטע שאני לא סובלת ריחות מאז שהייתי בהיריון מבתי

      אוי ואבוי בנוסף לתחושת הדבק והשמנמוניות גם הריח שנידבק.......

      איך הייתי בורחת מעצמי????? מופתע

      * כוכב אהבה וחיבוקים אוהבים והמון

      העלאת חיוך בליבי

      שבת נהדרת יקירה ואני אוהבת לקרוא אותך וקוראת בשקיקה על כל נושא שאת כותבת

        12/1/18 14:16:

      משעשע

        12/1/18 13:16:
      אויש, וולוטה...העלית נשכחות. סיפור משעשע, למרות שאני מלאת אמפטיה לסבלך :))
        12/1/18 11:50:

      ואני חשבתי שנעלמה מהעולם...

      אם כי לא יפה מצידי וזה  גם לא יפה לצחוק על "תאונות",

      צחקתי.נבוךצוחק

        12/1/18 11:37:
      אצלנו קרם הוולווטה היה קרם שיזוף. בלי קרם זה לא הלכו לשפת הים, מחשש מפני צריבה של השמש. הפיתרון לסיפור שלך הוא לנסוע לכל מקום עם פנס זעיר, אבל פועל, ואז לא תקרינה אי-הבנות. ובינתיים, שבת שלום!

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין